הקורונה דחתה את החתונה – וכבר שילמנו מקדמה
תקנות הריחוק החברתי בתקופת הקורונה יצרו מצב מאתגר במיוחד בכל הקשור לאירועים באופן כללי ולחתונות במיוחד.
גם היום, אחרי שהמשק מתחיל וחוזר לשגרה, עדיין ישנן מגבלות ואי בהירות רבה בנושא של מה מותר ומה אסור לעשות באירועים, מתי יפתחו מחדש את אולמות האירועים, באיזה אופן, כמה אורחים ועוד.
זוגות רבים שהתקשרו טרום "תקופת הקורונה" עם אולמות/גני אירועים ובשל המצב, החתונה לא תוכל להתקיים במועד שתוכנן, בוודאי במתכונת המצופה, התלבטו בחודשים האחרונים מה לעשות עם החתונה, כיצד לפעול מול בעל האולם ומול כל הספקים השונים של האירוע. אין ספק שההוצאה על האולם היא המשמעותית ביותר ושם האתגר הגדול ביותר.
אחד הפתרונות המוצעים על ידי בעלי אולמות האירועים הוא דחיית האירוע ואפילו האפשרות לדחות את האירוע למספר מועדים אפשריים קדימה.
שמענו על בעלי אולמות המוכנים אף להתגמש בהפחתת כמות האורחים ללא שינוי עלות המנה, כל זאת כדי לנסות ולגרום לקיום האירוע במועד מאוחר.
פתרון זה של דחיית האירוע מסתמן כפתרון המקובל על הרבה זוגות.
אולם בקרב הציבור הדתי והחרדי זה זהו פתרון בעייתי ומאתגר. בציבור זה לא מקובל לדחות את החתונה כמעט בשום סיטואציה. חשיבות קיום חופה וקידושין במועד המתוכנן היא רבה הן מהסיבות ההלכתיות של תזמון האירוע במועד מדוייק והרצון להתחיל ולבנות את חיי המשפחה, והן מהמסורת המקובלת שפשוט לא דוחים חתונה.
אחד הפתרונות המוצעים הוא לקיים את טקס החופה והקידושין במועד המתוכנן בפורום מצומצם ואת האירוע הרחב עם כל האורחים לקיים במועד מאוחר יותר לכשיתאפשר.
לפני מספר ימים הגיעו אלינו לתהליך גישור זוג שומר מצוות שחתונתם אמורה להתקיים בשבוע הבא. אחרי דיוניים פנימיים הם החליטו לקיים את טקס החופה והקידושין במועד המתוכנן בפורום של משפחה מצומצמת ומספר חברים מועט. הם פנו לבעל האולם בניסיון לראות האם ומה אפשר לעשות עם ההזמנה של האולם. כמקובל, בעל האולם הציע להם מספר אפשרויות לדחיית האירוע ואף היה מוכן להפחית את כמות האורחים ללא שינוי בעלות המנה. בעל האולם גילה גמישות רבה וכל זאת כדי לא להפסיד את האירוע. מאידך, הזוג המאורס לא ראה כל טעם לפצל את טקס החתונה לשני אירועים של חופה וקידושין במועד המקורי ומסיבה במועד מאוחר. יתרה מזאת, הזוג הצעיר אף טען שבקרב הציבור שלו כמעט אף אחד לא יגיע בכל מקרה לאירוע המסיבה המאוחר, לא יהיה ניתן לקיים את כל הטקסים הנלווים כגון שבע ברכות ולמעשה אין כל טעם בקיום אירוע שני בתאריך מאוחר.
נוסיף על כך את העובדה שהזוג שילם מקדמה של כ- 10% מהעלות הכוללת של האירוע.
הפערים בין הצדדים בתחילת הפגישה היו גדולים מאוד. בעל האולם דרש לקיים את האירוע במועד חלופי מאוחר יותר ומבחינתו אם האירוע לא מתקיים הוא בכך ביטול האירוע מצד הזוג ודורש פיצוי מלא בגין ביטול האירוע כפי שמופיע בחוזה. מכיוון שהביטול לטענת בעל האולם קרה פחות מחודשיים לפני האירוע, הוא דרש פיצוי של מלוא התשלום בגין האירוע.
הזוג לעומת זאת טען שהוא לא מבטל את האירוע. להיפך. מבחינת הזוג הוא מוכן ורוצה להתחתן במועד המקורי ובעל האולם הוא זה שלא יכול לקיים את האירוע במועד בגלל מגבלות של המדינה ולא בגלל הזוג. לכן לדעת הזוג לא הם ביטלו את החתונה, אלא תוצאה של המצב ומכל מקום לא קיבלו המוצר / השרות במועד וממתכונת שהזמינו. הזוג אפילו מבקשים לקבל חזרה את המקדמה ששילמו.
נכון, אפשר להמשיך ולחשוב איזה צד צודק. אפשר אפילו להתבצר כל צד בעמדתו ולאיים בתביעה כזאת או אחרת. כל צד מאמין בצדקתו.
תהליך הגישור שעשינו במקרה זה היה ניסיון אמיתי לנטרל עמדות ולבר לעומק את הצרכים של הצדדים.
בקצרה נאמר שהצרכים של בעל האולם הם כמובן הכנסות כספיות ובוודאי אף צמצום הזנק, אך גם צורך אמיתי לשמור על המוניטין הטוב שיש לו בקרב לקוחות הנמנים על החוג החברתי של הזוג. צורך נוסף של בעל האולם היה להימנע ככל הניתן מיצירת תקדים של ביטול אירוע ללא פיצוי הולם.
הצרכים של הזוג הצעיר היו לקיים את החופה והקידושין במועד המתוכנן, וכמובן צורך כספי של חיסכון עלויות מיותרות באירוע שלדעתם לא יהיה בו צורך ולא יגיעו אליו אורחים. בני הזוג הסכימו שיש מקום לפיצוי כלשהו כלפי בעל האולם בגין הנזקים הישירים שנגרמו לו כתוצאה מאי קיום האירוע.
חושבים שהמקרה הזה דומה להתלבטות שהייתה לכם, רוצים לדעת איך הסתיים הגישור?
תהליך גישור בין הצדדים הוא התהליך הנכון בעת הזאת. אנחנו נסייע לכם להגיע להסכמות ביעילות, אמינות וניטרליות.